עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
|
46693-11-12
01/01/2013
|
בפני השופט:
כמאל סעב
|
| - נגד - |
התובע:
שמואל יוסף השמשוני
|
הנתבע:
מדינת ישראל - ע"י פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
|
| פסק-דין |
פתח דבר:
1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "
בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 11/11/12, על ידי השופט שלמה בנג'ו בתיק 7073-09-12.
2. המערער נידון בהיעדר משלא התייצב לדיון אליו זומן כדין ובקשתו לביטול פסק הדין נדחתה. כנגד החלטה דנא מופנה הערעור שבפניי.
ההליך בבית משפט קמא:
3. המערער קיבל ביום 09/11/10, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון תוך כדי נהיגה ושלא באמצעות דיבורית. בגין עבירה זו, נקבע קנס כספי בסך 1,000 ש"ח כברירת משפט.
המערער ביקש להישפט וזומן לדיון אליו לא התייצב ועל כן הורשע בהיעדרו ביום 22/10/12 ונידון לקנס כספי בסך 1,000 ש"ח.
4. המערער הגיש ביום 08/11/12 בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. בקשה שנדחתה בהתאם להחלטת בית משפט קמא מיום 11/11/12.
המערער צירף לבקשתו אישור רפואי ממנו עלה כי ביום הדיון שהיה קבוע בפני בית משפט קמא, הוא חש ברע ולכן נבצר ממנו להתייצב לדיון.
5. המערער צירף אישור מחלה שנערך ביום 04/11/12 ואשר קבע לו ימי מחלה מיום 22/10/12 (יום הדיון בפני בית משפט קמא) ועד ליום 23/10/12.
6. בית משפט קמא לא קיבל את האישור הרפואי משום שנערך בדיעבד. מה גם, שעל האישור רשם הרופא: "
אישור זה אינו תקף עבור מוסדות משפטיים".
בית משפט קמא בחן גם את טענות המערער וסיכויי הגנתו וציין כי לא הועלו בפניו טענות של ממש ולכן אין די בכך שהמערער יטען כי סיכויו לזיכוי, טובים.
טענות הצדדים:
7. המערער טוען כי בית משפט קמא טעה משלא קיבל את בקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר כי בפיו טענות הגנה טובות. לטענתו, השתמש בבלוטוס שמותקן ברכב וכי הוא לא החזיק את הטלפון ביד, כפי שטען השוטר.
8. עוד טען המערער כי הוא היה חולה ביום הדיון למרות זאת לא פנה מיד לרופא אלא למחרת היום, אך משהרופאה המטפלת לא הייתה הוא חזר במועד מאוחר יותר ואז ניתן לו אישור המחלה.
9. המשיבה מבקשת לדחות את הערעור. המערער לא מראה כי קיימת עילה אחת משתי העילות הדרושות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.
המערער לא הגיש את בקשתו להישפט במועד ולכן פנה למשטרת ישראל בכתב מספר פעמים ורק אז המשטרה קיבלה את בקשתו והגישה כתב אישום לבית משפט קמא אשר זימן את המערער כדין.
10. המערער הגיש תעודה רפואית שנערכה בדיעבד ולא עובר למועד הדיון ומכאן שצדק בית משפט קמא כאשר לא נתן כל משקל לאישור רפואי זה.
11. המערער לא מעלה כל טענה שיש בה כדי לבסס עילה מוצדקת להיעדרות מן הדיון או חשש ממשי לעיוות דין.
דיון והכרעה: